שאלות ותשובות

רופאים אמונים על הצלת חיי אדם. אין שום היגיון שהם ירצו לזרז מוות של אדם אחד כדי להציל אחר. בכל מקרה, קביעת מוות מוחי נשימתי מתבססת על אבחנה רפואית- קלינית קפדנית ובדיקה מכשירנית ונעשית על ידי שני רופאים מומחים אשר עברו הכשרה ייעודית לכך. זאת לפי נוהל קפדני של משרד הבריאות המעוגן בחוק מוות מוחי נשימתי 2008. מעולם לא נמצא דופי בקביעות הרופאים.

חברי הצוות הרפואי יפנו אל משפחת הנפטר ויציעו לה לתרום את איבריו ולאפשר בכך הצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה. מתאמת ההשתלות מלווה את המשפחה בכל התהליך.

באיברים מסוימים, כגון לב, עדיף תורם צעיר עד גיל 55, אולם כיום, עם התקדמות הרפואה, ניתן לקבל תרומות איברים מתורמים בכל גיל, עד 75- 80.
לגבי כל תורם, נעשית הערכה של מצבו הרפואי, ועל סמך זה נקבעת יכולתו לתרום.
כיום נלקחים איברים גם של חולים במחלות קשות.
ההחלטה נעשית תמיד על ידי רופאים, על סמך תמונה מלאה של כל הגורמים.

אין שום אפשרות. נושא ההשתלות בישראל מוסדר ומנוהל על ידי משרד הבריאות באמצעות המרכז הלאומי להשתלות. זהו הגוף היחידי בארץ העוסק בכך. כל מועמד להשתלה רשום במאגר של המרכז, וכך גם כל איבר להשתלה. מדיניות הקצאת האיברים להשתלה היא שוויונית, ממוחשבת ושקופה ומסתמכת אך ורק על שיקולים רפואיים וענייניים.

תרומת האיברים נעשית בחדר ניתוח סטרילי כמו כל ניתוח רגיל.

תרומת איברים אינה דוחה את מועד ההלוויה. ההסדרים הם כנהוג בהבאת אדם לקבורה, תמיד מתחשבים במועד הלוויה שקבעה המשפחה.

על פי דעת מרבית הרבנים, תרומת איברים, כאשר היא מתבצעת על פי חוקי ההלכה, מזכה את הנפטר התורם ואת בני משפחתו בזכות גדולה בעולמות העליונים ובעולם הזה כאחד.
תרומת איברים מחברת בתוכה את המצווה העליונה של הצלת חיים ביחד עם גמילות חסד.
כל הדתות תומכות בתרומת איברים להצלת חיים.
כל פסיקה רבנית המתירה תרומת איברים (ואף רואה בה מצווה), מציבה סייג אחד: תרומת איברים מותרת רק אם היא נעשית לפי חוקי ההלכה. במרכז הסוגיה ההלכתית עומדת קביעת מותו של האדם – זו חייבת להיות על פי חוקי ההלכה.
בחודש ספטמבר 2009 אישרה הרבנות הראשית, בראשות הראשון לציון הרב שלמה עמאר והרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר כי חוק מוות מוחי נשימתי תואם את ההלכה. ומכאן שניתן עכשיו ללא סייג ליישם את פסיקת הרבנות משנת 1986, המתירה לתרום איברים בתנאי שהמוות נקבע על פי ההלכה.
אותן קבוצות הלכתיות התולות את רגע המוות ההלכתי בהפסקת פעילות הלב לא יכולות להיות שותפות בתרומות איברים, שכן נטילתם בטרם הפסקת פעילות הלב היא בעצם נטילת חיים.
כדי להסיר כל חשש הלכתי בנוגע לתרומת איברים, בכרטיס התורם ישנה אפשרות להתנות את התרומה באישור איש דת לפי בחירת המשפחה.
למידע נוסף על תרומת איברים לפי ההלכה

• חתימה על כרטיס אדי אכן נותנת קדימות. הקידום נכנס לתוקף לאחר המתנה של 3 שנים מיום החתימה על כרטיס אדי

• הכנסת חוקקה את חוק השתלת אברים, התשס"ח 2008. החוק קובע לראשונה איסור סחר ותיווך באיברים ובכך מדינת ישראל מצטרפת לשורה ארוכה של מדינות הנלחמות בסחר איברים, כמו ארה"ב, קנדה, בלגיה, ספרד, אנגליה ועוד. מעבר לאיסור המפורש נקבע כי העובר על הוראה זו עובר עבירה פלילית שסנקציה פלילית בצידה.
• החוק מקנה קדימות ברשימת הממתינים להשתלה, אם חלילה יזדקקו לכך בעתיד, למי שחתם על כרטיס אדי, וכן למשפחה שתרמה את אברי יקירה שנפטר, באם יזדקקו, חלילה, הם ובני משפחתם בדרגה ראשונה - להשתלה.

לפי החוק החדש החותמים על כרטיס תורם-אדי מבטיחים לעצמם ולבני משפחתם הקרובים עדיפות בתור לקבלת איבר להשתלה באם יזדקקו בעתיד.

כן! ניתן להירשם לשתי המטרות במקביל

הכרטיס מיועד לחותם עצמו "לראות ולהראות" לחברים ולקרובים, ובכך לקדם את השיח החברתי בנושא זה. נתוני החותמים אכן נמצאים במחשב ולמרות שאין הכרח, חשוב לשאת את הכרטיס בארנק.